מלכים ב 11
1והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות—ואת בת פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית
2מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם—בהם דבק שלמה לאהבה
3ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו
4ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו
5וילך שלמה—אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים
6ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו {ס}
7אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון
8וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן
9ויתאנף יהוה בשלמה כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים
10וצוה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר צוה יהוה {פ}
11ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך—קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך
12אך בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה
13רק את כל הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי {ס}
14ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום
15ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים ויך כל זכר באדום
16כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום
17ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו—לבוא מצרים והדד נער קטן
18ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל פרעה מלך מצרים ויתן לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו
19וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן לו אשה את אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה
20ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה
21והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבתיו וכי מת יואב שר הצבא ויאמר הדד אל פרעה שלחני ואלך אל ארצי
22ויאמר לו פרעה כי מה אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני
23ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך צובה—אדניו
24ויקבץ עליו אנשים ויהי שר גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק
25ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה ואת הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על ארם {פ}
26וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך
27וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא—סגר את פרץ עיר דוד אביו
28והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף {ס}
29ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה
30ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה—שנים עשר קרעים
31ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים
32והשבט האחד יהיה לו—למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל
33יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי—כדוד אביו
34ולא אקח את כל הממלכה מידו כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי
35ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים
36ולבנו אתן שבט אחד—למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם
37ואתך אקח—ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל
38והיה אם תשמע את כל אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי—והייתי עמך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את ישראל
39ואענה את זרע דוד למען זאת—אך לא כל הימים {ס}
40ויבקש שלמה להמית את ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים ויהי במצרים עד מות שלמה {ס}
41ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו—הלוא הם כתבים על ספר דברי שלמה
42והימים אשר מלך שלמה בירושלם על כל ישראל—ארבעים שנה
43וישכב שלמה עם אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו {ס}