1 Kings 12:16

וַיַּרְא כָּל ־ יִשְׂרָאֵל כִּי לֹֽא ־ שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת ־ הַמֶּלֶךְ דָּבָר ׀ לֵאמֹר מַה ־ לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹֽא ־ נַחֲלָה בְּבֶן ־ יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָֽיו ׃

Hebrew Tanakh (Original)

In The King James Version

So when all Israel saw that the king hearkened not unto them, the people answered the king, saying, What portion have we in David? neither have we inheritance in the son of Jesse: to your tents, O Israel: now see to thine own house, David. So Israel departed unto their tents.

In Context

15וְלֹֽא ־ שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל ־ הָעָם כִּֽי ־ הָיְתָה סִבָּה מֵעִם יְהוָה לְמַעַן הָקִים אֶת ־ דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל ־ יָרָבְעָם בֶּן ־ נְבָֽט ׃

17וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָֽם ׃ פ

Read all of 1 Kings 12

Cross References

Judges 9:28וַיֹּאמֶר ׀ גַּעַל בֶּן ־ עֶבֶד מִֽי ־ אֲבִימֶלֶךְ וּמִֽי ־ שְׁכֶם כִּי נַעַבְדֶנּוּ הֲלֹא בֶן ־ יְרֻבַּעַל וּזְבֻל פְּקִידוֹ עִבְדוּ אֶת ־ אַנְשֵׁי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם וּמַדּוּעַ נַעַבְדֶנּוּ אֲנָֽחְנוּ ׃

2 Samuel 15:13וַיָּבֹא הַמַּגִּיד אֶל ־ דָּוִד לֵאמֹר הָיָה לֶב ־ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלֽוֹם ׃

2 Samuel 20:1וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמוֹ שֶׁבַע בֶּן ־ בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵֽין ־ לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַֽחֲלָה ־ לָנוּ בְּבֶן ־ יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵֽל ׃

1 Kings 11:34וְלֹֽא ־ אֶקַּח אֶת ־ כָּל ־ הַמַּמְלָכָה מִיָּדוֹ כִּי ׀ נָשִׂיא אֲשִׁתֶנּוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֹתוֹ אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְוֺתַי וְחֻקֹּתָֽי ׃

1 Kings 11:36וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵֽׁבֶט ־ אֶחָד לְמַעַן הֱיֽוֹת ־ נִיר לְדָֽוִיד ־ עַבְדִּי כָּֽל ־ הַיָּמִים ׀ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָֽׁם ׃

1 Kings 22:17וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת ־ כָּל ־ יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל ־ הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין ־ לָהֶם רֹעֶה וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹֽא ־ אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ ־ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלֽוֹם ׃

Matthew Henry on 1 Kings 12:2-16

The Folly of Rehoboam. ( b. c. 975.) 1 And Rehoboam went to Shechem: for all Israel were come to Shechem to make him king. 2 And it came to pass, when Jeroboam the son of Nebat, who was yet in Egypt, heard of it, (for he was fled from the presence of king Solomon, and Jeroboam dwelt in Egypt;) 3 That they sent and called him. And Jeroboam and all the congregation of Israel came, and spake unto Rehoboam, saying, 4 Thy father made our yoke grievous: now therefore make thou the grievous service of thy father, and his… Read the whole commentary →

This Verse In Other Editions

Study 1 Kings 12:16