1 Kings 17:1
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל ־ אַחְאָב חַי ־ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם ־ יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם ־ לְפִי דְבָרִֽי ׃ ס
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
In Context
2וַיְהִי דְבַר ־ יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹֽר ׃
Cross References
Deuteronomy 10:8בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהוָה אֶת ־ שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת ־ אֲרוֹן בְּרִית ־ יְהוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָֽׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה ׃
1 Kings 8:35בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא ־ יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ ־ לָךְ וְהִֽתְפַּֽלְלוּ אֶל ־ הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהוֹדוּ אֶת ־ שְׁמֶךָ וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵֽם ׃
1 Kings 18:10חַי ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם ־ יֶשׁ ־ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹֽא ־ שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ אָיִן וְהִשְׁבִּיעַ אֶת ־ הַמַּמְלָכָה וְאֶת ־ הַגּוֹי כִּי לֹא יִמְצָאֶֽכָּה ׃
1 Kings 22:14וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ חַי ־ יְהוָה כִּי אֶת ־ אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֵלַי אֹתוֹ אֲדַבֵּֽר ׃
2 Kings 3:14וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ־ יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶֽלֶךְ ־ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם ־ אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם ־ אֶרְאֶֽךָּ ׃
2 Kings 5:16וַיֹּאמֶר חַי ־ יְהוָה אֲשֶׁר ־ עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם ־ אֶקָּח וַיִּפְצַר ־ בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵֽן ׃
Matthew Henry on 1 Kings 17:1
So sad was the character both of the princes and people of Israel, as described in the foregoing chapter, that one might have expected God would cast off a people that had so cast him off; but, as an evidence to the contrary, never was Israel so blessed with a good prophet as when it was so plagued with a bad king. Never was king so bold to sin as Ahab; never was prophet so bold to reprove and threaten as Elijah, whose story begins in this chapter and is full of wonders. Scarcely any part of the Old-Testament… Read the whole commentary →