1 Kings 2:44
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל ־ שִׁמְעִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל ־ הָרָעָה אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת ־ רָעָתְךָ בְּרֹאשֶֽׁךָ ׃
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
In Context
43וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת שְׁבֻעַת יְהוָה וְאֶת ־ הַמִּצְוָה אֲשֶׁר ־ צִוִּיתִי עָלֶֽיךָ ׃
45וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד ־ עוֹלָֽם ׃
Cross References
1 Samuel 25:39וַיִּשְׁמַע דָּוִד כִּי מֵת נָבָל וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר רָב אֶת ־ רִיב חֶרְפָּתִי מִיַּד נָבָל וְאֶת ־ עַבְדּוֹ חָשַׂךְ מֵֽרָעָה וְאֵת רָעַת נָבָל הֵשִׁיב יְהוָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיְדַבֵּר בַּאֲבִיגַיִל לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּֽׁה ׃
1 Kings 2:32וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת ־ דָּמוֹ עַל ־ רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵֽי ־ אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע אֶת ־ אַבְנֵר בֶּן ־ נֵר שַׂר ־ צְבָא יִשְׂרָאֵל וְאֶת ־ עֲמָשָׂא בֶן ־ יֶתֶר שַׂר ־ צְבָא יְהוּדָֽה ׃
Psalms 7:16בּוֹר כָּרָֽה וַֽיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָֽל ׃
Proverbs 5:22עַֽווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת ־ הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵֽךְ ׃
Hosea 4:9וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן וּפָקַדְתִּי עָלָיו דְּרָכָיו וּמַעֲלָלָיו אָשִׁיב לֽוֹ ׃
Matthew Henry on 1 Kings 2:36-46
Shimei's Punishment. ( b. c. 1014.) 35 And the king put Benaiah the son of Jehoiada in his room over the host: and Zadok the priest did the king put in the room of Abiathar. 36 And the king sent and called for Shimei, and said unto him, Build thee a house in Jerusalem, and dwell there, and go not forth thence any whither. 37 For it shall be, that on the day thou goest out, and passest over the brook Kidron, thou shalt know for certain that thou shalt surely die: thy blood shall be upon thine own head. 38 And… Read the whole commentary →