1 Samuel 14:1

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן בֶּן ־ שָׁאוּל אֶל ־ הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל ־ מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַלָּז וּלְאָבִיו לֹא הִגִּֽיד ׃

Hebrew Tanakh (Original)

In The King James Version

Now it came to pass upon a day, that Jonathan the son of Saul said unto the young man that bare his armour, Come, and let us go over to the Philistines’ garrison, that is on the other side. But he told not his father.

In Context

2וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה תַּחַת הָרִמּוֹן אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִֽישׁ ׃

Read all of 1 Samuel 14

Cross References

Judges 14:6וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַֽיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָֽׂה ׃

1 Samuel 13:2וַיִּבְחַר ־ לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם ־ שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּֽית ־ אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם ־ יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָֽיו ׃

1 Samuel 14:39כִּי חַי ־ יְהוָה הַמּוֹשִׁיעַ אֶת ־ יִשְׂרָאֵל כִּי אִם ־ יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן בְּנִי כִּי מוֹת יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל ־ הָעָֽם ׃

1 Samuel 25:19וַתֹּאמֶר לִנְעָרֶיהָ עִבְרוּ לְפָנַי הִנְנִי אַחֲרֵיכֶם בָּאָה וּלְאִישָׁהּ נָבָל לֹא הִגִּֽידָה ׃

2 Samuel 1:25אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה יְהוֹנָתָן עַל ־ בָּמוֹתֶיךָ חָלָֽל ׃

Matthew Henry on 1 Samuel 14:1

We left the host of Israel in a very ill posture, in the close of the foregoing chapter; we saw in them no wisdom, nor strength, nor goodness, to give us ground to expect any other than that they should all be cut off by the army of the Philistines; yet here we find that infinite power which works without means, and that infinite goodness which gives without merit, glorified in a happy turn to their affairs, that still Samuel's words may be made good: "The Lord will not forsake his people, for his great name's… Read the whole commentary →

This Verse In Other Editions

Study 1 Samuel 14:1