1 Samuel 14:36

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים ׀ לַיְלָה וְֽנָבֹזָה בָהֶם ׀ עַד ־ אוֹר הַבֹּקֶר וְלֹֽא ־ נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ וַיֹּאמְרוּ כָּל ־ הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה ס וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל ־ הָאֱלֹהִֽים ׃

Hebrew Tanakh (Original)

In The King James Version

And Saul said, Let us go down after the Philistines by night, and spoil them until the morning light, and let us not leave a man of them. And they said, Do whatsoever seemeth good unto thee. Then said the priest, Let us draw near hither unto God.

In Context

35וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַֽיהוָה אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַֽיהוָֽה ׃ פ

37וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּֽאלֹהִים הַֽאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ בַּיּוֹם הַהֽוּא ׃

Read all of 1 Samuel 14

Cross References

Numbers 27:21וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה עַל ־ פִּיו יֵצְאוּ וְעַל ־ פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל ־ בְּנֵי ־ יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל ־ הָעֵדָֽה ׃

Joshua 10:19וְאַתֶּם אַֽל ־ תַּעֲמֹדוּ רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹֽיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם אַֽל ־ תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל ־ עָרֵיהֶם כִּי נְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶֽם ׃

1 Samuel 1:23וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד ־ גָּמְלֵךְ אֹתוֹ אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת ־ דְּבָרוֹ וַתֵּשֶׁב הָֽאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת ־ בְּנָהּ עַד ־ גָמְלָהּ אֹתֽוֹ ׃

1 Samuel 14:3וַאֲחִיָּה בֶן ־ אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד ׀ בֶּן ־ פִּינְחָס בֶּן ־ עֵלִי כֹּהֵן ׀ יְהוָה בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד וְהָעָם לֹא יָדַע כִּי הָלַךְ יוֹנָתָֽן ׃

Psalms 73:28וַאֲנִי ׀ קִֽרֲבַת אֱלֹהִים לִי ־ טוֹב שַׁתִּי ׀ בַּאדֹנָי יְהֹוִה מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל ־ מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ ׃

Isaiah 58:2וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר ־ צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי ־ צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצֽוּן ׃

Matthew Henry on 1 Samuel 14:25-36

Saul's Rash Oath. ( b. c. 1067.) 24 And the men of Israel were distressed that day: for Saul had adjured the people, saying, Cursed be the man that eateth any food until evening, that I may be avenged on mine enemies. So none of the people tasted any food. 25 And all they of the land came to a wood; and there was honey upon the ground. 26 And when the people were come into the wood, behold, the honey dropped; but no man put his hand to his mouth: for the people feared the oath. 27 But Jonathan heard not when his… Read the whole commentary →

This Verse In Other Editions

Study 1 Samuel 14:36