2 Kings 5:22

וַיֹּאמֶר ׀ שָׁלוֹם אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי לֵאמֹר הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵֽי ־ נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים תְּנָה ־ נָּא לָהֶם כִּכַּר ־ כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִֽים ׃

Hebrew Tanakh (Original)

In The King James Version

And he said, All is well. My master hath sent me, saying, Behold, even now there be come to me from mount Ephraim two young men of the sons of the prophets: give them, I pray thee, a talent of silver, and two changes of garments.

In Context

21וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַֽעֲמָן וַיִּרְאֶה נַֽעֲמָן רָץ אַחֲרָיו וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלֽוֹם ׃

23וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם וַיִּפְרָץ ־ בּוֹ וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים וַיִּתֵּן אֶל ־ שְׁנֵי נְעָרָיו וַיִּשְׂאוּ לְפָנָֽיו ׃

Read all of 2 Kings 5

Cross References

Joshua 24:33וְאֶלְעָזָר בֶּֽן ־ אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּֽינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן ־ לוֹ בְּהַר אֶפְרָֽיִם ׃

1 Kings 13:18וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם ־ אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל ־ בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לֽוֹ ׃

1 Kings 20:39וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר וְהוּא צָעַק אֶל ־ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ ׀ יָצָא בְקֶֽרֶב ־ הַמִּלְחָמָה וְהִנֵּֽה ־ אִישׁ סָר וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ וַיֹּאמֶר שְׁמֹר אֶת ־ הָאִישׁ הַזֶּה אִם ־ הִפָּקֵד יִפָּקֵד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִכַּר ־ כֶּסֶף תִּשְׁקֽוֹל ׃

2 Kings 2:5וַיִּגְּשׁוּ בְנֵֽי ־ הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר ־ בִּֽירִיחוֹ אֶל ־ אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהוָה לֹקֵחַ אֶת ־ אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם ־ אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשֽׁוּ ׃

2 Kings 2:15וַיִּרְאֻהוּ בְנֵֽי ־ הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר ־ בִּֽירִיחוֹ מִנֶּגֶד וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל ־ אֱלִישָׁע וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ ־ לוֹ אָֽרְצָה ׃

Isaiah 59:3כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּֽעָוֺן שִׂפְתֽוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ ־ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּֽה ׃

Matthew Henry on 2 Kings 5:21-27

Naaman's Gratitude. ( b. c. 894.) 20 But Gehazi, the servant of Elisha the man of God, said, Behold, my master hath spared Naaman this Syrian, in not receiving at his hands that which he brought: but, as the Lord liveth, I will run after him, and take somewhat of him. 21 So Gehazi followed after Naaman. And when Naaman saw him running after him, he lighted down from the chariot to meet him, and said, Is all well? 22 And he said, All is well. My master hath sent me, saying, Behold, even now there be come to me from… Read the whole commentary →

This Verse In Other Editions

Study 2 Kings 5:22