2 Samuel 12:1
וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת ־ נָתָן אֶל ־ דָּוִד וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָֽאשׁ ׃
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
In Context
2לְעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹֽד ׃
Cross References
Judges 9:7וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם וַיֵּלֶךְ וַֽיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר ־ גְּרִזִים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִֽים ׃
2 Samuel 7:17כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל ־ דָּוִֽד ׃ ס
2 Samuel 11:25וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל ־ הַמַּלְאָךְ כֹּֽה ־ תֹאמַר אֶל ־ יוֹאָב אַל ־ יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת ־ הַדָּבָר הַזֶּה כִּֽי ־ כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל ־ הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵֽהוּ ׃
2 Samuel 14:14כִּי ־ מוֹת נָמוּת וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ וְלֹֽא ־ יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַֽחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּֽח ׃
1 Kings 4:5וַעֲזַרְיָהוּ בֶן ־ נָתָן עַל ־ הַנִּצָּבִים וְזָבוּד בֶּן ־ נָתָן כֹּהֵן רֵעֶה הַמֶּֽלֶךְ ׃
1 Kings 18:1וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ־ יְהוָה הָיָה אֶל ־ אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר לֵךְ הֵרָאֵה אֶל ־ אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל ־ פְּנֵי הָאֲדָמָֽה ׃
Matthew Henry on 2 Samuel 12:1
The foregoing chapter gave us the account of David's sin; this gives us the account of his repentance. Though he fell, he was not utterly cast down, but, by the grace of God, recovered himself, and found mercy with God. Here is, I. His conviction, by a message Nathan brought him from God, which was a parable that obliged him to condemn himself ( ver. 1-6 ), and the application of the parable, in which Nathan charged him with the sin ( ver. 7-9 ) and pronounced sentence upon him,, ver. 10-12 . II. His repentance… Read the whole commentary →