Deuteronomy 1:6
יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב ־ לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּֽה ׃
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
The LORD our God spake unto us in Horeb, saying, Ye have dwelt long enough in this mount:
In Context
5בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת ־ הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹֽר ׃
Cross References
Exodus 17:6הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם ׀ עַֽל ־ הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵֽל ׃
Numbers 9:22אֽוֹ ־ יֹמַיִם אוֹ ־ חֹדֶשׁ אוֹ ־ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל ־ הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵֽי ־ יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּֽעוּ ׃
Deuteronomy 5:2יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵֽב ׃
Deuteronomy 18:16כְּכֹל אֲשֶׁר ־ שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת ־ קוֹל יְהוָה אֱלֹהָי וְאֶת ־ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹֽא ־ אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמֽוּת ׃
Matthew Henry on Deuteronomy 1:2-9
Deuteronomy This book is a repetition of very much both of the history and of the laws contained in the three foregoing books, which repetition Moses delivered to Israel (both by word of mouth, that it might affect, and by writing, that it might abide) a little before his death. There is no new history in it but that of the death of Moses in the last chapter, nor any new revelation to Moses, for aught that appears, and therefore the style here is not, as before, The Lord spoke unto Moses, saying. But the former… Read the whole commentary →