Deuteronomy 1:8
רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת ־ הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת ־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּֽלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶֽם ׃
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
In Context
9וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא ־ אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶֽם ׃
Cross References
Genesis 12:7וַיֵּרָא יְהוָה אֶל ־ אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת ־ הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָֽיו ׃
Genesis 15:16וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא ־ שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי עַד ־ הֵֽנָּה ׃
Genesis 17:7וַהֲקִמֹתִי אֶת ־ בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵֽאלֹהִים וּֽלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶֽיךָ ׃
Genesis 26:3גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶֽהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּֽי ־ לְךָ וּֽלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת ־ כָּל ־ הָֽאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִֽמֹתִי אֶת ־ הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִֽיךָ ׃
Exodus 33:1וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל ־ מֹשֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶֽעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל ־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּֽלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶֽנָּה ׃
Deuteronomy 2:29כַּאֲשֶׁר עָֽשׂוּ ־ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּֽשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶֽׁר ־ אֶֽעֱבֹר אֶת ־ הַיַּרְדֵּן אֶל ־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר ־ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָֽנוּ ׃
Matthew Henry on Deuteronomy 1:2-9
Deuteronomy This book is a repetition of very much both of the history and of the laws contained in the three foregoing books, which repetition Moses delivered to Israel (both by word of mouth, that it might affect, and by writing, that it might abide) a little before his death. There is no new history in it but that of the death of Moses in the last chapter, nor any new revelation to Moses, for aught that appears, and therefore the style here is not, as before, The Lord spoke unto Moses, saying. But the former… Read the whole commentary →