Deuteronomy 29:1
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל ־ כָּל ־ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל ־ אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְעֵֽינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל ־ עֲבָדָיו וּלְכָל ־ אַרְצֽוֹ ׃
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
In Context
2הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵֽם ׃
Cross References
Exodus 19:3וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל ־ הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן ־ הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵֽל ׃
Exodus 24:2וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ־ יְהוָה וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּֽוֹ ׃
Deuteronomy 1:1אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל ־ כָּל ־ יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּֽעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּֽין ־ פָּארָן וּבֵֽין ־ תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָֽב ׃
Deuteronomy 4:13וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת ־ בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַֽיִּכְתְּבֵם עַל ־ שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִֽים ׃
Deuteronomy 5:2יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵֽב ׃
Deuteronomy 29:21וְאָמַר הַדּוֹר הָֽאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת ־ מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת ־ תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר ־ חִלָּה יְהוָה בָּֽהּ ׃
Matthew Henry on Deuteronomy 29:1
The first words of this chapter are the contents of it, "These are the words of the covenant" ( ver. 1 ), that is, these that follow. Here is, I. A recital of God's dealings with them, in order to the bringing of them into this covenant, ver. 2-8 . II. A solemn charge to them to keep the covenant, ver. 9 . III. An abstract of the covenant itself, ver. 12, 13 . IV. A specification of the persons taken into the covenant, ver. 10, 11 , 14 , 15 . V. An intimation of the great design of this covenant against idolatry,… Read the whole commentary →