Esther 7:4

כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּֽלֶךְ ׃ ס

Hebrew Tanakh (Original)

In The King James Version

For we are sold, I and my people, to be destroyed, to be slain, and to perish. But if we had been sold for bondmen and bondwomen, I had held my tongue, although the enemy could not countervail the king’s damage.

In Context

3וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר אִם ־ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ וְאִם ־ עַל ־ הַמֶּלֶךְ טוֹב תִּנָּֽתֶן ־ לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִֽי ׃

5וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵֽי ־ זֶה הוּא אֲשֶׁר ־ מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּֽן ׃

Read all of Esther 7

Cross References

Deuteronomy 28:68וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ יְהוָה ׀ מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּֽי לְךָ לֹא ־ תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶֽה ׃ ס אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲ‍ֽשֶׁר ־ צִוָּה יְהוָה אֶת ־ מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת ־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר ־ כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵֽב ׃ פ

1 Samuel 22:23שְׁבָה אִתִּי אַל ־ תִּירָא כִּי אֲשֶׁר ־ יְבַקֵּשׁ אֶת ־ נַפְשִׁי יְבַקֵּשׁ אֶת ־ נַפְשֶׁךָ כִּֽי ־ מִשְׁמֶרֶת אַתָּה עִמָּדִֽי ׃

Esther 3:9אִם ־ עַל ־ הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר ־ כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל ־ יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל ־ גִּנְזֵי הַמֶּֽלֶךְ ׃

Esther 4:7וַיַּגֶּד ־ לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל ־ אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת ׀ פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל ־ גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים לְאַבְּדָֽם ׃

Esther 8:6כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְֽרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר ־ יִמְצָא אֶת ־ עַמִּי וְאֵֽיכָכָה אוּכַל וְֽרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּֽי ׃ ס

Psalms 44:22הֲלֹא אֱלֹהִים יַֽחֲקָר ־ זֹאת כִּֽי ־ הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵֽב ׃

Matthew Henry on Esther 7:2-7

Haman Accused by Esther. ( b. c. 510.) 1 So the king and Haman came to banquet with Esther the queen. 2 And the king said again unto Esther on the second day at the banquet of wine, What is thy petition, queen Esther? and it shall be granted thee: and what is thy request? and it shall be performed, even to the half of the kingdom. 3 Then Esther the queen answered and said, If I have found favour in thy sight, O king, and if it please the king, let my life be given me at my petition, and my people at my request: 4… Read the whole commentary →

This Verse In Other Editions

Study Esther 7:4