Esther 8:11

אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים ׀ אֲשֶׁר בְּכָל ־ עִיר ־ וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל ־ נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת ־ כָּל ־ חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבֽוֹז ׃

Hebrew Tanakh (Original)

In The King James Version

Wherein the king granted the Jews which were in every city to gather themselves together, and to stand for their life, to destroy, to slay, and to cause to perish, all the power of the people and province that would assault them, both little ones and women, and to take the spoil of them for a prey,

In Context

10וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָֽרַמָּכִֽים ׃

12בְּיוֹם אֶחָד בְּכָל ־ מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים ־ עָשָׂר הוּא ־ חֹדֶשׁ אֲדָֽר ׃

Read all of Esther 8

Cross References

Esther 3:13וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל ־ כָּל ־ מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת ־ כָּל ־ הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד ־ זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים ־ עָשָׂר הוּא ־ חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבֽוֹז ׃

Esther 9:5וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל ־ אֹיְבֵיהֶם מַכַּת ־ חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּֽעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָֽם ׃

Esther 9:15וַיִּֽקָּהֲלוּ היהודיים אֲשֶׁר ־ בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיַּֽהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת ־ יָדָֽם ׃

Psalms 37:14חֶרֶב ׀ פָּֽתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי ־ דָֽרֶךְ ׃

Psalms 137:8בַּת ־ בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם ־ לָךְ אֶת ־ גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ ׃

Isaiah 10:6בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ וְעַל ־ עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז ולשימו מִרְמָס כְּחֹמֶר חוּצֽוֹת ׃

Matthew Henry on Esther 8:4-15

The Jews Encouraged to Self-Defence. ( b. c. 510.) 3 And Esther spake yet again before the king, and fell down at his feet, and besought him with tears to put away the mischief of Haman the Agagite, and his device that he had devised against the Jews. 4 Then the king held out the golden sceptre toward Esther. So Esther arose, and stood before the king, 5 And said, If it please the king, and if I have found favour in his sight, and the thing seem right before the king, and I be pleasing in his eyes, let it be… Read the whole commentary →

This Verse In Other Editions

Study Esther 8:11