Exodus 24:1
וְאֶל ־ מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ־ יְהוָה אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹֽק ׃
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
In Context
2וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ־ יְהוָה וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּֽוֹ ׃
Cross References
Exodus 3:5וַיֹּאמֶר אַל ־ תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל ־ נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת ־ קֹדֶשׁ הֽוּא ׃
Exodus 19:9וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל ־ מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶֽעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם ־ בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת ־ דִּבְרֵי הָעָם אֶל ־ יְהוָֽה ׃
Exodus 19:24וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה לֶךְ ־ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל ־ יֶֽהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל ־ יְהוָה פֶּן ־ יִפְרָץ ־ בָּֽם ׃
Exodus 24:9וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵֽל ׃
Exodus 28:1וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת ־ אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת ־ בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ ־ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹֽן ׃
Leviticus 10:1וַיִּקְחוּ בְנֵֽי ־ אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָֽם ׃
Matthew Henry on Exodus 24:1
Moses, as mediator between God and Israel, having received divers laws and ordinances from God privately in the three foregoing chapters, in this chapter, I. Comes down to the people, acquaints them with the laws he had received, and takes their consent to those laws ( ver. 3 ), writes the laws, and reads them to the people, who repeat their consent ( ver. 4-7 ), and then by sacrifice, and the sprinkling of blood, ratifies the covenant between them and God, ver. 5, 6 , 8 . II. He returns to God again, to receive… Read the whole commentary →