Genesis 4:6

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל ־ קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶֽיךָ ׃

Hebrew Tanakh (Original)

In The King James Version

And the LORD said unto Cain, Why art thou wroth? and why is thy countenance fallen?

In Context

5וְאֶל ־ קַיִן וְאֶל ־ מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַֽיִּפְּלוּ פָּנָֽיו ׃

7הֲלוֹא אִם ־ תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל ־ בּֽוֹ ׃

Read all of Genesis 4

Cross References

1 Chronicles 13:11וַיִּחַר לְדָוִיד כִּֽי ־ פָרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּא עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה ׃

Isaiah 1:18לְכוּ ־ נָא וְנִוָּֽכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם ־ יִֽהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם ־ יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיֽוּ ׃

Jeremiah 2:31הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ־ יְהוָה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לֽוֹא ־ נָבוֹא עוֹד אֵלֶֽיךָ ׃

Jonah 4:9וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל ־ יוֹנָה הַהֵיטֵב חָרָֽה ־ לְךָ עַל ־ הַקִּֽיקָיוֹן וַיֹּאמֶר הֵיטֵב חָֽרָה ־ לִי עַד ־ מָֽוֶת ׃

Matthew Henry on Genesis 4:4-6

3 And in process of time it came to pass, that Cain brought of the fruit of the ground an offering unto the Lord . 4 And Abel, he also brought of the firstlings of his flock and of the fat thereof. And the Lord had respect unto Abel and to his offering: 5 But unto Cain and to his offering he had not respect. And Cain was very wroth, and his countenance fell. Here we have, I. The devotions of Cain and Abel. In process of time, when they had made some improvement in their respective callings (Heb. At the end of… Read the whole commentary →

This Verse In Other Editions

Study Genesis 4:6