Genesis 45:6

כִּי ־ זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין ־ חָרִישׁ וְקָצִּֽיר ׃

Hebrew Tanakh (Original)

In The King James Version

For these two years hath the famine been in the land: and yet there are five years, in the which there shall neither be earing nor harvest.

In Context

5וְעַתָּה ׀ אַל ־ תֵּעָצְבוּ וְאַל ־ יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּֽי ־ מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִֽחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶֽם ׃

7וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָֽה ׃

Read all of Genesis 45

Cross References

Genesis 41:35וְיִקְבְּצוּ אֶת ־ כָּל ־ אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ ־ בָר תַּחַת יַד ־ פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָֽרוּ ׃

Genesis 41:56וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל ־ פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶֽת ־ כָּל ־ אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָֽרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָֽיִם ׃

Genesis 47:23וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל ־ הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת ־ אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵֽא ־ לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת ־ הָאֲדָמָֽה ׃

Deuteronomy 21:4וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת ־ הָֽעֶגְלָה אֶל ־ נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא ־ יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָֽרְפוּ ־ שָׁם אֶת ־ הָעֶגְלָה בַּנָּֽחַל ׃

Isaiah 30:24וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹֽבְדֵי הָֽאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר ־ זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶֽה ׃

Matthew Henry on Genesis 45:2-16

Joseph Discovers Himself to His Brethren. ( b. c. 1707.) 1 Then Joseph could not refrain himself before all them that stood by him; and he cried, Cause every man to go out from me. And there stood no man with him, while Joseph made himself known unto his brethren. 2 And he wept aloud: and the Egyptians and the house of Pharaoh heard. 3 And Joseph said unto his brethren, I am Joseph; doth my father yet live? And his brethren could not answer him; for they were troubled at his presence. 4 And Joseph said unto his… Read the whole commentary →

This Verse In Other Editions

Study Genesis 45:6