Hosea 13:1
כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹֽת ׃
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
When Ephraim spake trembling, he exalted himself in Israel; but when he offended in Baal, he died.
In Context
Cross References
Genesis 2:17וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמֽוּת ׃
Numbers 10:22וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵֽי ־ אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם וְעַל ־ צְבָאוֹ אֱלִישָׁמָע בֶּן ־ עַמִּיהֽוּד ׃
Numbers 13:16אֵלֶּה שְׁמוֹת הָֽאֲנָשִׁים אֲשֶׁר ־ שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת ־ הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן ־ נוּן יְהוֹשֻֽׁעַ ׃
Joshua 3:7וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל ־ יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵֽדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם ־ מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּֽךְ ׃
Judges 12:1וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם וַֽיַּעֲבֹר צָפוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח מַדּוּעַ ׀ עָבַרְתָּ ׀ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי ־ עַמּוֹן וְלָ/נוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵֽשׁ ׃
1 Kings 12:25וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת ־ שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת ־ פְּנוּאֵֽל ׃
Matthew Henry on Hosea 13:1
The same strings, though generally unpleasing ones, are harped upon in this chapter that were in those before. People care not to be told either of their sin or of their danger by sin; and yet it is necessary, and for their good, that they should be told of both, nor can they better hear of either than from the word of God and from their faithful ministers, while the sin may be repented of and the danger prevented. Here, I. The people of Israel are reproved and threatened for their idolatry, ver. 1-4 . II. They… Read the whole commentary →