Nehemiah 3:1
וַיָּקָם אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וַיִּבְנוּ אֶת ־ שַׁעַר הַצֹּאן הֵמָּה קִדְּשׁוּהוּ וַֽיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וְעַד ־ מִגְדַּל הַמֵּאָה קִדְּשׁוּהוּ עַד מִגְדַּל חֲנַנְאֵֽל ׃ ס
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
In Context
2וְעַל ־ יָדוֹ בָנוּ אַנְשֵׁי יְרֵחוֹ ס וְעַל ־ יָדוֹ בָנָה זַכּוּר בֶּן ־ אִמְרִֽי ׃ ס
Cross References
Nehemiah 3:20אַחֲרָיו הֶחֱרָה הֶחֱזִיק בָּרוּךְ בֶּן ־ זבי מִדָּה שֵׁנִית מִן ־ הַמִּקְצוֹעַ עַד ־ פֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדֽוֹל ׃ ס
Nehemiah 3:32וּבֵין עֲלִיַּת הַפִּנָּה לְשַׁעַר הַצֹּאן הֶחֱזִיקוּ הַצֹּרְפִים וְהָרֹכְלִֽים ׃ פ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט כִּֽי ־ אֲנַחְנוּ בוֹנִים אֶת ־ הַחוֹמָה וַיִּחַר לוֹ וַיִּכְעַס הַרְבֵּה וַיַּלְעֵג עַל ־ הַיְּהוּדִֽים ׃ וַיֹּאמֶר ׀ לִפְנֵי אֶחָיו וְחֵיל שֹֽׁמְרוֹן וַיֹּאמֶר מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים עֹשִׂים הֲיַעַזְבוּ לָהֶם הֲיִזְבָּחוּ הַיְכַלּוּ בַיּוֹם הַיְחַיּוּ אֶת ־ הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפֽוֹת ׃ וְטוֹבִיָּה הָעַמֹּנִי אֶצְלוֹ וַיֹּאמֶר גַּם אֲשֶׁר ־ הֵם בּוֹנִים אִם ־ יַעֲלֶה שׁוּעָל וּפָרַץ חוֹמַת אַבְנֵיהֶֽם ׃ פ שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ כִּֽי ־ הָיִינוּ בוּזָה וְהָשֵׁב חֶרְפָּתָם אֶל ־ רֹאשָׁם וּתְנֵם לְבִזָּה בְּאֶרֶץ שִׁבְיָֽה ׃ וְאַל ־ תְּכַס עַל ־ עֲוֺנָם וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל ־ תִּמָּחֶה כִּי הִכְעִיסוּ לְנֶגֶד הַבּוֹנִֽים ׃ וַנִּבְנֶה אֶת ־ הַחוֹמָה וַתִּקָּשֵׁר כָּל ־ הַחוֹמָה עַד ־ חֶצְיָהּ וַיְהִי לֵב לָעָם לַעֲשֽׂוֹת ׃ פ
Nehemiah 7:1וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִבְנְתָה הַחוֹמָה וָאַעֲמִיד הַדְּלָתוֹת וַיִּפָּקְדוּ הַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַלְוִיִּֽם ׃
Nehemiah 12:30וַיִּֽטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַֽיְטַהֲרוּ אֶת ־ הָעָם וְאֶת ־ הַשְּׁעָרִים וְאֶֽת ־ הַחוֹמָֽה ׃
Nehemiah 13:4וְלִפְנֵי מִזֶּה אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן נָתוּן בְּלִשְׁכַּת בֵּית ־ אֱלֹהֵינוּ קָרוֹב לְטוֹבִיָּֽה ׃
Psalms 30:1מִזְמוֹר שִׁיר ־ חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִֽד ׃
Matthew Henry on Nehemiah 3:1
Saying and doing are often two things: many are ready to say, "Let us rise up and build," who sit still and do nothing, like that fair-spoken son who said,"I go, Sir, but went not." The undertakers here were none of those. As soon as they had resolved to build the wall about Jerusalem they lost no time, but set about it presently, as we find in this chapter. Let it never be said that we left that good work to be done to-morrow which we might as well have done to-day. This chapter gives an account of two things:—I.… Read the whole commentary →