Numbers 17:12

וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר ׀ דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל ־ תּוֹך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶֽת ־ הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל ־ הָעָֽם ׃

Hebrew Tanakh (Original)

In The King James Version

And the children of Israel spake unto Moses, saying, Behold, we die, we perish, we all perish.

In Context

11וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶֽל ־ אַהֲרֹן קַח אֶת ־ הַמַּחְתָּה וְתֶן ־ עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל ־ הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּֽי ־ יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּֽגֶף ׃

13וַיַּעֲמֹד בֵּֽין ־ הַמֵּתִים וּבֵין הַֽחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָֽה ׃ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל ־ דְּבַר ־ קֹֽרַח ׃ וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל ־ מֹשֶׁה אֶל ־ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָֽרָה ׃ פ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל ־ מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר ׃ דַּבֵּר ׀ אֶל ־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵֽאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל ־ נְשִֽׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת ־ שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל ־ מַטֵּֽהוּ ׃ וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל ־ מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָֽם ׃ וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָֽעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָֽׁמָּה ׃ וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר ־ בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵֽעָלַי אֶת ־ תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶֽם ׃ וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו ׀ כָּֽל ־ נְשִֽׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָֽם ׃ וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת ־ הַמַּטֹּת לִפְנֵי יְהוָה בְּאֹהֶל הָעֵדֻֽת ׃ וַיְהִי מִֽמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל ־ אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּֽה ־ אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵֽא פֶרַח וַיָּצֵֽץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִֽים ׃ וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת ־ כָּל ־ הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה אֶֽל ־ כָּל ־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּֽהוּ ׃ ס וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל ־ מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת ־ מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי ־ מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻֽתוּ ׃ וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ כֵּן עָשָֽׂה ׃ ס וַיֹּֽאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ־ מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָֽדְנוּ ׃ כֹּל הַקָּרֵב ׀ הַקָּרֵב אֶל ־ מִשְׁכַּן יְהוָה יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֺֽעַ ׃ ס

Read all of Numbers 17

Cross References

Numbers 26:11וּבְנֵי ־ קֹרַח לֹא ־ מֵֽתוּ ׃ ס

Proverbs 19:3אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ־ יְהוָה יִזְעַף לִבּֽוֹ ׃

Isaiah 57:16כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי ־ רוּחַ מִלְּפָנַי יַֽעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִֽׂיתִי ׃

Matthew Henry on Numbers 17:9-13

8 And it came to pass, that on the morrow Moses went into the tabernacle of witness; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and brought forth buds, and bloomed blossoms, and yielded almonds. 9 And Moses brought out all the rods from before the Lord unto all the children of Israel: and they looked, and took every man his rod. 10 And the Lord said unto Moses, Bring Aaron's rod again before the testimony, to be kept for a token against the rebels; and thou shalt quite take away their… Read the whole commentary →

This Verse In Other Editions

Study Numbers 17:12