דברי הימים 6
1אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל
2ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים
3ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד
4ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר
5מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל
6ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל
7ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל
8ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי—הטיבות כי היה עם לבבך
9רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי
10ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל
11ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל
12ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו
13כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה—חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה {פ}
14ויאמר {פ} יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים—בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם
15אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה
16ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני
17ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד
18כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך—אף כי הבית הזה אשר בניתי
19ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו—יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך
20להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה—אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה
21ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים—ושמעת וסלחת
22אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך—בבית הזה
23ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו {ס}
24ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב—כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה
25ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם {פ}
26בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך—מחטאתם ישובון כי תענם
27ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל—כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה {ס}
28רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו איביו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה
29כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל—אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה
30ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם
31למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה—אשר נתתה לאבתינו {ס}
32וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה
33ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי
34כי יצא עמך למלחמה על איביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך
35ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם
36כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה
37והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו
38ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך
39ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך
40עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות—לתפלת המקום הזה {ס}
41ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך—אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב
42יהוה אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך {פ}