מגילת קהלת 3
1לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים {פ}
2עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע
3עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד
5עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק
6עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך
7עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר
8עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום {פ}
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל
10ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם—לענות בו
11את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם—מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף
12ידעתי כי אין טוב בם—כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו
13וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו—מתת אלהים היא
14ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם—עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו
15מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף
16ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע
17אמרתי אני בלבי—את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם
18אמרתי אני בלבי—על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם—כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר
21מי יודע רוח בני האדם—העלה היא למעלה ורוח הבהמה—הירדת היא למטה לארץ
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו—כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו