מגילת אסתר 4
1ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה
2ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק
3ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע—אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים
4ותבואינה (ותבואנה) נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו—ולא קבל
5ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי—לדעת מה זה ועל מה זה
6ויצא התך אל מרדכי—אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך
7ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודיים (ביהודים)—לאבדם
8ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו—להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו—על עמה
9ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי
10ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי
11כל עבדי המלך ועם מדינות המלך ידעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך—זה שלושים יום
12ויגידו למרדכי את דברי אסתר
13ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים
14כי אם החרש תחרישי בעת הזאת—רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע—אם לעת כזאת הגעת למלכות
15ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי
16לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום—גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי
17ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר