הושע 2
1והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי
2ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל
3אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה
4ריבו באמכם ריבו—כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה
5פן אפשיטנה ערמה—והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא
6ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה
7כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי
8לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא
9ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון—כי טוב לי אז מעתה
10והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל
11לכן אשוב—ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה
12ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי
13והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה—וכל מועדה
14והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה
15ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה {ס}
16לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה
17ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים
18והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי
19והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם
20וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח
21וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים
22וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה {פ}
23והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה—אענה את השמים והם יענו את הארץ
24והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל
25וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי {פ}