נחום 2
1הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום—חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור (לעבר) בך בליעל כלה נכרת
2עלה מפיץ על פניך נצור מצורה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד
3כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו
4מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדת הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו
5בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידים—כברקים ירוצצו
6יזכר אדיריו—יכשלו בהלכותם (בהליכתם) ימהרו חומתה והכן הסכך
7שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג
8והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן
9ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה
10בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה—כבד מכל כלי חמדה
11בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור
12איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים—אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד
13אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה
14הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה {פ}