2 Kings 20:1
בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן ־ אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּֽה ־ אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִֽחְיֶֽה ׃
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
In Context
2וַיַּסֵּב אֶת ־ פָּנָיו אֶל ־ הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ־ יְהוָה לֵאמֹֽר ׃
Cross References
Deuteronomy 31:14וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל ־ מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת ־ יְהוֹשֻׁעַ וְהִֽתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִֽיהוֹשֻׁעַ וַיִּֽתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵֽד ׃
2 Samuel 17:23וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶֽת ־ הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל ־ בֵּיתוֹ אֶל ־ עִירוֹ וַיְצַו אֶל ־ בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִֽיו ׃ ס
2 Kings 1:16וַיְדַבֵּר אֵלָיו כֹּֽה ־ אָמַר יְהוָה יַעַן אֲשֶׁר ־ שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן הַֽמִבְּלִי אֵין ־ אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר ־ עָלִיתָ שָּׁם לֹֽא ־ תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּֽי ־ מוֹת תָּמֽוּת ׃
2 Kings 19:20וַיִּשְׁלַח יְשַֽׁעְיָהוּ בֶן ־ אָמוֹץ אֶל ־ חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּֽה ־ אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל ־ סַנְחֵרִב מֶֽלֶךְ ־ אַשּׁוּר שָׁמָֽעְתִּי ׃
Isaiah 38:1בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן ־ אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּֽה ־ אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִֽחְיֶֽה ׃
Jonah 3:4וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִֽינְוֵה נֶהְפָּֽכֶת ׃
Matthew Henry on 2 Kings 20:1
In this chapter we have, I. Hezekiah's sickness, and his recovery from that, in answer to prayer, in performance of a promise, in the use of means, and confirmed with a sign, ver. 1-11 . II. Hezekiah's sin, and his recovery from that, ver. 12-19 . In both of these, Isaiah was God's messenger to him. III. The conclusion of his reign, ver. 20, 21 . Read the whole commentary →