Leviticus 6:2
צַו אֶֽת ־ אַהֲרֹן וְאֶת ־ בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל ־ הַמִּזְבֵּחַ כָּל ־ הַלַּיְלָה עַד ־ הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּֽוֹ ׃
Hebrew Tanakh (Original)
In The King James Version
In Context
1וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל ־ מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר ׃
Cross References
Genesis 26:7וַֽיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן ־ יַֽהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל ־ רִבְקָה כִּֽי ־ טוֹבַת מַרְאֶה הִֽיא ׃
Leviticus 1:3אִם ־ עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן ־ הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל ־ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי יְהוָֽה ׃
Leviticus 5:19אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַיהוָֽה ׃ פ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל ־ מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר ׃ נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אֽוֹ ־ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת ־ עֲמִיתֽוֹ ׃ אֽוֹ ־ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל ־ שָׁקֶר עַל ־ אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר ־ יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵֽנָּה ׃ וְהָיָה כִּֽי ־ יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת ־ הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת ־ הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת ־ הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת ־ הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָֽא ׃ אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר ־ יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתֽוֹ ׃ וְאֶת ־ אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן ־ הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל ־ הַכֹּהֵֽן ׃ וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה וְנִסְלַח לוֹ עַל ־ אַחַת מִכֹּל אֲשֶֽׁר ־ יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָֽהּ ׃ פ
Numbers 5:6דַּבֵּר אֶל ־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֽוֹ ־ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל ־ חַטֹּאת הָֽאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה וְאָֽשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִֽוא ׃
Proverbs 24:28אַל ־ תְּהִי עֵד ־ חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ ׃
Isaiah 21:2חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד ־ לִי הַבּוֹגֵד ׀ בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד ׀ שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל ־ אַנְחָתָה הִשְׁבַּֽתִּי ׃
Matthew Henry on Leviticus 6:2-8
Law of the Trespass-Offering. ( b. c. 1490.) 1 And the Lord spake unto Moses, saying, 2 If a soul sin, and commit a trespass against the Lord , and lie unto his neighbour in that which was delivered him to keep, or in fellowship, or in a thing taken away by violence, or hath deceived his neighbour; 3 Or have found that which was lost, and lieth concerning it, and sweareth falsely; in any of all these that a man doeth, sinning therein: 4 Then it shall be, because he hath sinned, and is guilty, that he shall restore… Read the whole commentary →