דברי הימים א 19
1ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה
2וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים—אל ישעיהו הנביא בן אמוץ
3ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה
4אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה
5ויבאו עבדי המלך חזקיהו—אל ישעיהו
6ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי
7הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו
8וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש
9וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר
10כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור
11הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות—להחרימם ואתה תנצל
12ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר
13איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה
14ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה {פ}
15ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ
16הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי
17אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים—ואת ארצם
18ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן—ויאבדום
19ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך {ס}
20וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי
21זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון—אחריך ראש הניעה בת ירושלם
22את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל
23ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב (ברב) רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו
24אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור
25הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה—ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות
26וישביהן קצרי יד—חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה
27ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי
28יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני—ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה
29וזה לך האות—אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים—ואכלו פרים
30ויספה פליטת בית יהודה הנשארה—שרש למטה ועשה פרי למעלה
31כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה (צבאות) תעשה זאת {ס}
32לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה
33בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה
34וגנותי אל העיר הזאת להושיעה—למעני ולמען דוד עבדי
35ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים
36ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה
37ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר (בניו) הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו {פ}