דברי הימים א 4
1ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה—בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים
2ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי (לך) בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן
3ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי (שכניך)—כלים רקים אל תמעיטי
4ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי
5ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגישים אליה והיא מיצקת (מוצקת)
6ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן
7ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי (נשיך) ואת בניכי (ובניך) תחיי בנותר {פ}
8ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם
9ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא—עבר עלינו תמיד
10נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה
11ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה
12ויאמר אל גיחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה—ותעמד לפניו
13ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת
14ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה—ואישה זקן
15ויאמר קרא לה ויקרא לה—ותעמד בפתח
16ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי (את) חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים—אל תכזב בשפחתך
17ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע
18ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים
19ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו
20וישאהו—ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת
21ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא
22ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה
23ויאמר מדוע אתי (את) הלכתי (הלכת) אליו היום—לא חדש ולא שבת ותאמר שלום
24ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך
25ותלך ותבא אל איש האלהים—אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז
26עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום
27ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי
28ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי
29ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער
30ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה
31וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער
32ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו
33ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה
34ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד
35וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו
36ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבא אליו ויאמר שאי בנך
37ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא {פ}
38ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים
39ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד—כי לא ידעו
40ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל
41ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר {ס}
42ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו
43ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו—כי כה אמר יהוה אכל והותר
44ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה {פ}