ספר מלכים א 2
1ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה
2ויעל שם דוד וגם שתי נשיו—אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי
3ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון
4ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול {ס}
5וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו
6ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה
7ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל—כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך—עליהם {פ}
8ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול—לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים
9וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה {פ}
10בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד
11ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה—שבע שנים וששה חדשים {ס}
12ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה
13ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה
14ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו
15ויקמו ויעברו במספר—שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד
16ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון
17ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד
18ויהיו שם שלשה בני צרויה—יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה
19וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר
20ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי
21ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו
22ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך
23וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת—ויעמדו
24וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה—והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון
25ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת
26ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב—הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם
27ויאמר יואב—חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו
28ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם
29ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים
30ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש—ועשהאל
31ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש מאות וששים איש מתו
32וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון