ספר מלכים א 4
1וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו
2ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי—מבני בנימן כי גם בארות תחשב על בנימן
3ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה {ס}
4וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת
5וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים
6והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו
7ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה
8ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו
9ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי—ויאמר להם חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה
10כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג—אשר לתתי לו בשרה
11אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו—על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ
12ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון {פ}