בראשית 2
1ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
2ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
3ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות {פ}
4אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים—ארץ ושמים
5וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
6ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
7וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
8ויטע יהוה אלהים גן בעדן—מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
9ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל—ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
10ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
11שם האחד פישון—הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
12וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם
13ושם הנהר השני גיחון—הוא הסובב את כל ארץ כוש
14ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
15ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
16ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל
17ומעץ הדעת טוב ורע—לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו—מות תמות
18ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
19ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
20ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו
21ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה
22ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם
23ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת
24על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד
25ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו