בראשית 47
1ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן
2ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה
3ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך—גם אנחנו גם אבותינו
4ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן
5ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך
6ארץ מצרים לפניך הוא—במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן—ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי
7ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה
8ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך
9ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם
10ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה
11ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס—כאשר צוה פרעה
12ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו—לחם לפי הטף
13ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב
14וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה
15ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף
16ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם—אם אפס כסף
17ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא
18ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו
19למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו—קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם
20ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה
21ואת העם—העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו
22רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה—על כן לא מכרו את אדמתם
23ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה
24והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם—ולאכל לטפכם
25ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה
26וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה—לחמש רק אדמת הכהנים לבדם—לא היתה לפרעה
27וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
28ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו—שבע שנים וארבעים ומאת שנה
29ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים
30ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך
31ויאמר השבעה לי—וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה {פ}