ספר נחמיה 1
1דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה
2ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים—מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי—ועל ירושלם
3ויאמרו לי—הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש
4ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים
5ואמר אנא יהוה אלהי השמים—האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו
6תהי נא אזנך קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה—על בני ישראל עבדיך ומתודה על חטאות בני ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית אבי חטאנו
7חבל חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החקים ואת המשפטים אשר צוית את משה עבדך
8זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר אתם תמעלו—אני אפיץ אתכם בעמים
9ושבתם אלי—ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אם יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם והבואתים (והביאתים) אל המקום אשר בחרתי לשכן את שמי שם
10והם עבדיך ועמך—אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה
11אנא אדני תהי נא אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך {פ}