משלי 6
1בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך
2נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך
3עשה זאת אפוא בני והנצל— כי באת בכף-רעךלך התרפס ורהב רעיך
4אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך
5הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש
6לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם
7אשר אין-לה קצין— שטר ומשל
8תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה
9עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך
10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב
11ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן
12אדם בליעל איש און הולך עקשות פה
13קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו
14תהפכות בלבו—חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח
15על-כן—פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא
16שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו
17עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי
18לב—חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה
19יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים
20נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך
21קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך
22בהתהלכך תנחה אתך— בשכבך תשמר עליךוהקיצות היא תשיחך
23כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר
24לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה
25אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה
26כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחםואשת איש— נפש יקרה תצוד
27היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה
28אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה
29כן—הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה
30לא-יבוזו לגנב כי יגנוב— למלא נפשו כי ירעב
31ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן
32נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה
33נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה
34כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם
35לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד