משלי 7
1בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך
2שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך
3קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך
4אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא
5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה
6כי בחלון ביתי— בעד אשנבי נשקפתי
7וארא בפתאים אבינה בבנים— נער חסר-לב
8עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד
9בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה
10והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב
11המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה
12פעם בחוץ—פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב
13והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו
14זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי
15על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך
16מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים
17נפתי משכבי— מר אהלים וקנמון
18לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים
19כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק
20צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו
21הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו
22הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל
23עד יפלח חץ כבדו— כמהר צפור אל-פחולא-ידע כי-בנפשו הוא
24ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי
25אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה
26כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה
27דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות