שמות 10
1ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו
2ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה
3ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני
4כי אם מאן אתה לשלח את עמי—הנני מביא מחר ארבה בגבלך
5וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה
6ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה
7ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש—שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
8ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
9ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך—כי חג יהוה לנו
10ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
11לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה—כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה {ס}
12ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד
13ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה—ורוח הקדים נשא את הארבה
14ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד—לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן
15ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים
16וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם—ולכם
17ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה
18ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה
19ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
20ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל {פ}
21ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך
22ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים
23לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו—שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם
24ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה—רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם
25ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו
26וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה—כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה
27ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם
28ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני—כי ביום ראתך פני תמות
29ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך {פ}