שמות 16
1ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני—בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים
2וילינו (וילונו) כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן—במדבר
3ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב {ס}
4ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא
5והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום
6ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב—וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים
7ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו (תלינו) עלינו
8ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה
9ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם
10ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן {פ}
11וידבר יהוה אל משה לאמר
12שמעתי את תלונת בני ישראל—דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
13ויהי בערב—ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה
14ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס—דק ככפר על הארץ
15ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא—כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה
16זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם—איש לאשר באהלו תקחו
17ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
18וימדו בעמר—ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו
19ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר
20ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה
21וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס
22ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה—שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה
23ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה—שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר
24ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו
25ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה
26ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו
27ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו {ס}
28ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי
29ראו כי יהוה נתן לכם השבת—על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו—ביום השביעי
30וישבתו העם ביום השבעי
31ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש
32ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה—מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים
33ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם
34כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת
35ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה—עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו—עד באם אל קצה ארץ כנען
36והעמר עשרית האיפה הוא {פ}