שמות 34
1ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת
2והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר
3ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא
4ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים
5וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה
6ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון—ארך אפים ורב חסד ואמת
7נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה—פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים
8וימהר משה ויקד ארצה וישתחו
9ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו
10ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך
11שמר לך—את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי
12השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך
13כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון
14כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא
15פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו
16ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן
17אלהי מסכה לא תעשה לך
18את חג המצות תשמר—שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים
19כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה
20ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם
21ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת
22וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף—תקופת השנה
23שלש פעמים בשנה—יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל
24כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה
25לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח
26ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו {פ}
27ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית—ואת ישראל
28ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה—לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית—עשרת הדברים
29ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו—בדברו אתו
30וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו
31ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם
32ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום—את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני
33ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה
34ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה
35וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו {ס}