ספר שופטים 13
1ויסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה {פ}
2ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה
3וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן
4ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא
5כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו—כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל—מיד פלשתים
6ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי
7ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה—כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו {פ}
8ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני—איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד
9וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה
10ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו—הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי
11ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני
12ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו
13ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר
14מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר {ס}
15ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים
16ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא
17ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך (דברך) וכבדנוך
18ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי—והוא פלאי {פ}
19ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים
20ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה
21ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא
22ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו
23ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת
24ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה
25ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל {פ}