ספר שופטים 18
1בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת—כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה {פ}
2וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם
3המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה
4ויאמר אלהם—כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן
5ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה—התצלח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה
6ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה {פ}
7וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחוקים המה מצידנים ודבר אין להם עם אדם
8ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם
9ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים—אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ
10כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים—כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ
11ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה
12ויעלו ויחנו בקרית יערים—ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה—הנה אחרי קרית יערים
13ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה
14ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו
15ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום
16ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער—אשר מבני דן
17ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ—באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה
18ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים
19ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל
20וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם
21ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה—לפניהם
22המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן
23ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת
24ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו—ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך
25ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו—פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך
26וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו
27והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש
28ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה
29ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה
30ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ
31וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה {פ}