ויקרא 11
1וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם
2דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ
3כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה—אתה תאכלו
4אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס—טמא הוא לכם
5ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם
6ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם
7ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם
8מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם
9את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים—אתם תאכלו
10וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים—שקץ הם לכם
11ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו
12כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים—שקץ הוא לכם
13ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה
14ואת הדאה—ואת האיה למינה
15את כל ערב למינו
16ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו
17ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף
18ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם
19ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף
20כל שרץ העוף ההלך על ארבע—שקץ הוא לכם
21אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא (לו) כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ
22את אלה מהם תאכלו—את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו
23וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים—שקץ הוא לכם
24ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב
25וכל הנשא מנבלתם—יכבס בגדיו וטמא עד הערב
26לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה—טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא
27וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע—טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב
28והנשא את נבלתם—יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם {ס}
29וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו
30והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת
31אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב
32וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר
33וכל כלי חרש—אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו
34מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים—יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא
35וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא—תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם
36אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא
37וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע—טהור הוא
38וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו—טמא הוא לכם {ס}
39וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה—הנגע בנבלתה יטמא עד הערב
40והאכל מנבלתה—יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה—יכבס בגדיו וטמא עד הערב
41וכל השרץ השרץ על הארץ—שקץ הוא לא יאכל
42כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ—לא תאכלום כי שקץ הם
43אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם
44כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ
45כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני
46זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ
47להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל {פ}