ויקרא 21
1ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו
2כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו
3ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש—לה יטמא
4לא יטמא בעל בעמיו—להחלו
5לא יקרחה (יקרחו) קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם—לא ישרטו שרטת
6קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם—והיו קדש
7אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו
8וקדשתו—כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך—כי קדוש אני יהוה מקדשכם
9ובת איש כהן כי תחל לזנות—את אביה היא מחללת באש תשרף {ס}
10והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים—את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם
11ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא
12ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו—אני יהוה
13והוא אשה בבתוליה יקח
14אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה
15ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו {ס}
16וידבר יהוה אל משה לאמר
17דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום—לא יקרב להקריב לחם אלהיו
18כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע
19או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד
20או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך
21כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן—לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו—את לחם אלהיו לא יגש להקריב
22לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל
23אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש—כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם
24וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל {פ}