במדבר 14
1ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא
2וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו
3ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב—נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה
4ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה
5ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל
6ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ—קרעו בגדיהם
7ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה—טובה הארץ מאד מאד
8אם חפץ בנו יהוה—והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש
9אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם
10ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל {פ}
11ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו
12אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו
13ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו
14ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה
15והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר
16מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר
17ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר
18יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה—פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים
19סלח נא לעון העם הזה—כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה
20ויאמר יהוה סלחתי כדברך
21ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ
22כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
23אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה
24ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי—והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה
25והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר—דרך ים סוף {פ}
26וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
27עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי—שמעתי
28אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם
29במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי
30אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה—כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
31וטפכם—אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם—וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
32ופגריכם אתם—יפלו במדבר הזה
33ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם—עד תם פגריכם במדבר
34במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום—יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי
35אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו
36והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ
37וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה—במגפה לפני יהוה
38ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ
39וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד
40וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה—כי חטאנו
41ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח
42אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
43כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם
44ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה
45וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה {פ}