במדבר 5
1וידבר יהוה אל משה לאמר
2צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש
3מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם
4ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל {פ}
5וידבר יהוה אל משה לאמר
6דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא
7והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו
8ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו—האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו
9וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן—לו יהיה
10ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה {פ}
11וידבר יהוה אל משה לאמר
12דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל
13ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה
14ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה
15והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה—כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון
16והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה
17ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים
18והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים
19והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך—הנקי ממי המרים המאררים האלה
20ואת כי שטית תחת אישך—וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך
21והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך—בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה
22ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן
23וכתב את האלת האלה הכהן—בספר ומחה אל מי המרים
24והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים
25ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח
26וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים
27והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה—ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה
28ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא—ונקתה ונזרעה זרע
29זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה
30או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה—וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת
31ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה {פ}