במדבר 6
1וידבר יהוה אל משה לאמר
2דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר—להזיר ליהוה
3מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל
4כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג—לא יאכל
5כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה—גדל פרע שער ראשו
6כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא
7לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו—לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו
8כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה
9וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו—וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו
10וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן—אל פתח אהל מועד
11ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא
12והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו
13וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד
14והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים
15וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם
16והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו
17ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו
18וגלח הנזיר פתח אהל מועד—את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים
19ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו
20והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה—קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין
21זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר—כן יעשה על תורת נזרו {פ}
22וידבר יהוה אל משה לאמר
23דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם {ס}
24יברכך יהוה וישמרך {ס}
25יאר יהוה פניו אליך ויחנך {ס}
26ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום {ס}
27ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם {ס}