זכריה 2
1ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות
2ואמר אל המלאך הדבר בי—מה אלה ויאמר אלי—אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם {ס}
3ויראני יהוה ארבעה חרשים
4ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה {ס}
5ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה
6ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה
7והנה המלאך הדבר בי—יצא ומלאך אחר יצא לקראתו
8ויאמר אלו—רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה
9ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה {פ}
10הוי הוי ונסו מארץ צפון—נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם—נאם יהוה
11הוי ציון המלטי—יושבת בת בבל {ס}
12כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו
13כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני {ס}
14רני ושמחי בת ציון—כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה
15ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך—וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך
16ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם
17הס כל בשר מפני יהוה—כי נעור ממעון קדשו {ס}