זכריה 9
1משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל
2וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד
3ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות
4הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל
5תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב
6וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים
7והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי
8וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני {ס}
9גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות
10והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ
11גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו
12שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך
13כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור
14ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן
15יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק—כזויות מזבח
16והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא—כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו
17כי מה טובו ומה יפיו—דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות