זכריה 4
1וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו
2ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר (ואמר) ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה—שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה
3ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה
4ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני
5ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני
6ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח—כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות
7מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה—תשאות חן חן לה {פ}
8ויהי דבר יהוה אלי לאמר
9ידי זרבבל יסדו הבית הזה—וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם
10כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ
11ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה
12ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב
13ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני
14ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ