ספר ישעיהו 1
1חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם—בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה
2שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי
3ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן
4הוי גוי חטא עם כבד עון—זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל—נזרו אחור
5על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי
6מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן
7ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים
8ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה
9לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט—כסדם היינו לעמרה דמינו {פ}
10שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה
11למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי
12כי תבאו לראות פני—מי בקש זאת מידכם רמס חצרי
13לא תוסיפו הביא מנחת שוא—קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה
14חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא
15ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם—גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו
16רחצו הזכו—הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע
17למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה {ס}
18לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו
19אם תאבו ושמעתם—טוב הארץ תאכלו
20ואם תמאנו ומריתם—חרב תאכלו כי פי יהוה דבר {פ}
21איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה—ועתה מרצחים
22כספך היה לסיגים סבאך מהול במים
23שריך סוררים וחברי גנבים—כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם {ס}
24לכן נאם האדון יהוה צבאות—אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי
25ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך
26ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק—קריה נאמנה
27ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
28ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו—מהגנות אשר בחרתם
30כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה
31והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה {פ}