ספר ישעיהו 22
1משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות
2תשאות מלאה עיר הומיה—קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה
3כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו
4על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי
5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות—בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר
6ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן
7ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה
8ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער
9ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה
10ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה
11ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם
12ויקרא אדני יהוה צבאות—ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק
13והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות
14ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות {פ}
15כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית
16מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו
17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה
18צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך—קלון בית אדניך
19והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך
20והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו
21והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה
22ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח
23ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו
24ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן—מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים
25ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה—כי יהוה דבר {פ}